<h1>שאילתות פרשת אחרי שאילתא צ"ו</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ברם צריך שפחה מי מחייבא למינקט יומי [דבעלת] (דבעלה) נדה אי לא כיון דכל מצוות שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ומיחייבא למינקט או דילמא כיון דלא אית מצוה השווה בכל הוא לא מיחייבא ת"ש [כריתות ז':] דתניא בנות ישראל אין לי אלא בנות ישראל בגיורת ושפחה ושאינה משוחררת מניין תלמוד לומר אשה מכל מקום וכן הילכתא אי נמי נדה אסיר לה למיכל על פתורא דגברה כדתנן [שבת י"א.] כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה [כתובות ס"א.] אמר רב יצחק בר חנינא אמר רב הונא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת כוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו ואמר רבא הצעת המטה בפניו אסור שלא בפניו מותר שמואל כי משקייא ליה דביתהו ביומי נדתה משנייא ויהבא ליה בשמאלה אביי מנחא ליה כסא אפומא דכובא רבא מנחא ליה על בי סדייא רב פפא מנחא ליה אשרשיפא.
